אני מקשיבה לגוף שלי – הוא המקדש של נשמתי.
גם כשנגמרות לנו המילים – הגוף לעולם לא משקר, לעתים הוא אף מגונן עלינו, כמה פעמים קרה לכן, שמצאתן את עצמכן בקשר עם האדם הלא נכון והגוף דיבר עבורכן, פתאום פטריה, פתאום דלקת, פתאום ריח לא טוב. כמה פעמים קרה לכן, שהייתן בתקופה מלחיצה או עמוסה והגוף שלכן דרש מכן לנוח, פתאום חום, התקררות, וירוס כלשהו. גם ברגשות, שימו לב כאשר אתן בעומס רגשי, היכן כואב לכן? הבטן? אזור החזה? הגרון? כמה פעמים עמדתן לפני פעולה כלשהי והגוף פשוט דיבר? גם ביחסים אינטימיים, כשאת רוצה, הגוף מוכן, הוא מזמין, הוא פתוח, כשאינך רוצה, הוא סגור, את יבשה, הוא נעול. כשכואב לך, הגב, הרגל, לא משנה מה, הגוף מאותת לך משהו, בד"כ זה כשאת לא מביאה במילים, או במחשבות ואפילו ברצונות. הגוף זוכר, יודע ומאותת לך.
הגוף כאינטליגנציה רגשית עמוקה
האנרגיה הנקבית שוכנת בגוף – ברחם, בלב, בבטן. כשהקשבה לגוף מתפתחת, את מתחברת למרכז האינטואיטיבי שלך – למסריו של הלב, לתחושות בטן ולתנועה הפנימית שבלתי נראית אך מדויקת. זו היכולת לזהות מתי להיפתח, מתי לנוח, ומתי לפעול.
הגוף כמקדש – מרחב של קודש נשי
כשאת מתייחסת לגוף שלך כמקדש, את מפסיקה לשפוט אותו, לבקר או להילחם בו. במקום זה – את מוקירה, מכבדת ומזינה אותו. האנרגיה הנקבית נבנית במקום שבו יש קבלה, הקשבה ורכות – בדיוק כמו במקדש.
ההקשבה לגוף מובילה לריפוי, עונג ולחיבור לעצמך
כשהגוף מדבר – הנשמה לוחשת. דרך כאב, עייפות, דופק, מחזור, רעב או דחייה, יש מסר עמוק שמבקש הקשבה. כשאת נוכחת בגוף שלך, את מתמלאת בשלווה, עונג ותחושת בית – וזה הדלק של האנרגיה הנקבית.
תרגיל קטן לחיזוק והקשבה לגוף: 10 דקות, לרקוד, לנוע, ללא שיפוטיות, רק את והמוזיקה. תני לגוף להתבטא, לזוז, להרגיש, זו שפת הנשמה.