אוי למועקה I מיכל אסתר צבי
ערב יום שישי האחרון אני ובנותיי שוטטנו לנו ברחובות תל אביב , חיפשנו מקום לשבת ולאכול ארוחות ערב.
אני אוהבת את תל אביב , תמיד אהבתי , היא מצוינת לבדידות ,היא מצליחה למלא חלל מסוים , אבל אותו יום שישי פעם ראשונה תל אביב העירה אצלי תחושת מועקה כבדה .
במתכונת המשפחתית הקודמת עם אבא אימא וילדות ימי שישי היום מוקדשים לביחד ,למשפחתיות, היינו נוהגים לרבוץ ארבעתנו ביחד , לאכול ,לראות טלוויזיה , לצחוק ולחוות אחד את השני כל השבוע הייתי רק מחכה לסוף השבוע.
ביום שישי האחרון שבע בערב, הרחובות יחסית ריקים ורק חברה צעירים מסתובבים להם ופתאום רחוב שנקין היה נראה קר ומוזנח – הכי רחוק מרחוב משפחתי או אזור משפחתי לפתע געגועים אחזו בי לאותם ימי שישי שנהגנו לרבוץ ביחד , חשבתי פתאום מה הוא עושה עכשיו , מה הוא מרגיש עכשיו , אני מודה כאב לי ,כל פעם שהמועקה הזו תוקפת אותי אני נלחצת, אני מוצאת את עצמי ממש מדברת לעצמי – טוב זה טבעי ,ברור שזה גם יבוא , את מתנקה עכשיו, זה חלק מהתהליך ונכון זה באמת חלק מהתהליך אבל מה שיפה בחיים האלה שבשנייה אחת דברים יכולים להשתנות מן הגרוע ביותר אל הטוב ביותר כהרף עין – כאשר ישבנו לנו שלושתנו אני ושתי בנותיי המדהימות בבית הקפה ,שאלתי אותן – בננות מה הייתן מעדיפות –שיום שישי אכין ארוחה ונאכל בבית או שנאכל בחוץ כמו שעשינו היום (לפני זה הספקנו לטייל בפארק הירקון , לקחנו מונית לשדרות רוטשילד והלכנו לאכול בשנקין)- שתיהן פקחו את עיניהן וללא היסוס ענו לי את התשובה הבאה –
אימא ברור שלאכול בחוץ ,אימא את אמורה רק ליהנות ולרקוד בחיים האלה !
נותרתי המומה וברור שישר עניתי תשובה של –כאשר אני מבשלת עבור הבנות שלי אני תמיד נהנית ובלה בלה בלה – הן הסתכלו עלי ולא נתנו לי לסיים את המשפט .
ישבנו שלושתנו בבית הקפה אכלנו ,צחקנו ,ריכלנו , פתאום נכנסו שתי נשים עם ילדיהן הסתכלו עלינו חייכו לעברנו ואמרו לנו בתאבון ,חייכנו אליהן בחזרה (סוג של אחוות הגרושות/חד הוריות -הזדהות)– אז נכון שלא תכננתי , ונכון שכואב לי על כך שהדברים לא מסתדרים כפי שאנחנו מתכננים או רוצים אבל הבנתי שני דברים באותו ערב- הראשון שכיף לי ואני מחכה עדיין לימי שישי עם הבנות שלי ולא באמת השתנה משהו ביחס שלי לימי שישי , הדבר השני שאני רוצה זוגיות , אני רוצה את הפרק ב' שלי ,את כל החבילה אבל משודרגת פלוס .
ולתחושת מועקה שנוהגת לבקר אותי מדי פעם ולאחרונה בתדירות גבוהה יותר רק אומר שאני מקבלת אותך שאני יודעת שכפי שאת באה ומופיעה ככה את גם הולכת ובזכותך אני נכנסת לדברים טיפה יותר לעומק ממה שציפיתי , בסוף יימאס לך ממני אני יודעת !