תגידו גברים (לא כולם), אתם מבינים איך העולם היה נראה פה אם נשים היו מסתובבות כאן בטוחות?

תגידו גברים (לא כולם), אתם מבינים איך העולם היה נראה פה אם נשים היו מסתובבות כאן בטוחות, שלמות, אותנטיות? אתם מבינים איזה גן עדן היקום הזה היה נראה? כשאישה צועדת במלוא תפארתה, במלוא עוצמתה, נשיותה, מיניותה, ללא כל חשש למבטי זימה, החפצה, הטרדה או פגיעה כל שהיא?

היא הייתה לובשת מה בא לה, הולכת איך שבא לה, ללא צורך בהקטנה, העלמות או צורך בלהיות שקופה במצבים מסוימים.
אתם מבינים איך העולם היה נראה אם היינו מרגישות בטחון לצעוד בו? איזה קרנבל יום יומי של אור, צבעים, סגנונות, פאר ויופי?!
אתם ראיתם פעם מסיבה שהיא רק של נשים? איך אישה זזה, הולכת, מתהלכת, מתלבשת כשהיא אינה חוששת? כשהיא מרגישה נוח ובטוחה להיות מי שהיא?
גברים (לא כולם), אם הייתם דואגים ליצור עבורנו הנשים מרחב בטוח, מאפשר, מכבד ועוטף היה פה גן עדן.
רובכם אפילו לא יודעים איך אישה נראית כשהיא מרגישה בטוחה וכאשר נוח לה להיות האלה שהיא, כאשר הפחד והחשש לא שולטים בה והיא האמזונה העוצמתית שהיא – בלבוש, בהליכה, במילים היוצאות מפיה, בהוויה הסקסית, המינית הבטוחה שהיא.
היינו לובשות מה שבא לנו, מחייכות יותר, משוחחות יותר, מסתובבות היכן ומתי שבא לנו, היינו בתפיסה עצמית הכי אותנטית, כי לא היינו נתונות לביקורת, שיפוטיות, החפצה או חשש שיפגעו בנו.
החום, האהבה, הרכות, החופש להיות מי שאנחנו באמת היה יוצר פה גן עדן,
היה יכול להיות כאן גן עדן.
עצוב שאף אחד כמעט לא יודע מה זו אווירה נשית משוחררת ופתוחה, היא מלאת חופש, אהבה, חום, הומור, דאגה, הזנה, חיות פראית ויופי אין סופי.
ושלא תטעו לרגע, נשים הן לא הקורבן פה, כי אם החברה הייתה דואגת להגן עלינו הנשים במקום לפגוע, להנמיך, להקטין, לאנוס וכו… הייתה פה חברה של שלום, אחדות ואהבה – גן עדן עלי אדמות.
לנשים יש יכולת ליצור ולא, לא רק ליצור חיים, אנחנו בעלות הרחם, עם יכולת אלוהית ליצור כל דבר, יכולת ליצור, לטפח ולהזין חיים, יכולת ליצור מרחבים בטוחים ומזינים – החל מתא משפחתי ועד למעגלים רחבים.
לנשים טמון הפוטנציאל להביא לשינוי עמוק ושורשי בעולם, כולל שלום עולמי (כן, תרימו גבות), זה לא נובע רק מהיכולת הפיזית ליצור חיים, אלא גם מהחכמה והתובנות הנרכשות דרך החוויה וההוויה הזו של – יצירת חיים, להכיל, להגן, לשמור להזין, כשם שהרחם מטפח, מזין ושומר על העובר, וברגע הלידה כאשר אנו נקרעות ויוצרות חיים מתוכנו במסע כואב, מטלטל ועד להזנת התינוק.
אם יש משהו שהכי קרוב לאלוהות בעולמנו זו אישה, נקבה, זו שזוכה ליצור חיים ועוגנת עמה את החכמה והידע השורשי הקדום של הדבר הזה שנקרא יצירה, חיים.
גם אישה ללא רחם וללא ילדים טומנת בה את התכונות האלוהיות הללו.
היה יכול להיות כאן גן עדן.