אמונה

איני יודעת מה מידת אמונתך, כשאני הייתי בשברון לב ובייסורי געגוע, מאוד תמכה בי המונה.

הכי פשוט ושורשי, התפללתי המון, חיזקתי את אמונתי בעובדה שבאמת כל מה שקורה לי הוא לטובתי העליונה. 

וזה נכון. אתן לך דוגמה ע"י סיפור אישי שלי.

אני לא מתאהבת בקלות, עד שאני מתאהבת, אלוהים ישמור ורצה הגורל וליבי נכבש ע"י גבר.

אני חשבתי שאותו גבר מושלם ושלעולם לא אמצא גבר כמוהו, שלעולם לא יהיה לי חיבור כזה טוב ועוצמתי כפי שיש לי עם אותו גבר.

אני מקצרת המון על מנת להגיע לנקודה – 

נפרדנו אני והוא, תקופה לא היינו בקשר וגיליתי שאותו גבר, נמצא בזוגיות.

על אף שהוא היה בזוגיות, ראיתי שכבודו נמצא בכל אתרי ההיכרויות האפשריים, על אף שכבודו נמצא בזוגיות, הוא היה מדי פעם צץ לו בווטסאפ וכותב לי הודעה שהוא נאמר ככה, אם הגבר שלי הייתי יודעת שפונה לאחרת וכותב לה את הדברים הללו, אני הייתי נשברת, מבחינתי זו בגידה, כנ"ל לגבי שהותו האינסופית באתר ההכרויות.

מה הנקודה שלי – כל זמן שאני והוא היינו יחדיו, אני ייחסתי לו תואר של כבוד – נאמן, אמין, אמיתי בעל כנות עצומה. רק לאחר שזכיתי לראותו בזוגיות עם אחרת, התגלה לפני אופיו האמיתי, שרחוק מלהיות גבר בעל אמת ונאמנות.

מה מסקנתי – ששמרו עלי, שידעו דברים שאני לא ידעתי, שהגבר הנכון והטוב עבורי מחפש אותי והוא באמת בעל כל אותן תכונות ערכיות שאיני יכולה לוותר עליהן, בניגוד לאותו מר "כבודו" שהיה רחוק אלף שנות אור מאותן תכונות חשובות לי, שבלעדיהן, לא הייתי יכולה להיות בזוגיות.

מבינה? לא תמיד הכל גלוי לנו, נסתרות הן דרכי האל אבל כן וכן – את שמורה, מוגנת ובטוחה וכן כל מה שקורה לך הוא לטובתך.