אני לא אבחר בכעס , בגועל ובסלידה (למרות שזה קורץ) I מיכל אסתר צבי
צלצלת מספר פעמים ולא התחשק לי לענות עד שלרגע חשבתי , רגע הבנות אולי משהו לא בסדר , הייתי כבר במיטה כמעט חשופה ידעתי שתתקשר שוב כאשר עניתי לך התחלת את השיחה עם השם חיבה שלי , כנראה נפלט לך .
שאלת אותי אם אני לבד השבתי שכן ברור , רצית להביא את הכלבה .
תוך מספר שניות כבר דפקת בדלת .
פתחתי את הדלת חייכתי אליך , אני עוברת סוג של לונה פארק מאז הפרידה , לאחר האבל והעצב האסימונים החלו ליפול לפתע תחושת החופש קורצת לי , התחושה שאני לבד ויכולה לעשות מה שבא לי ועם מי שבא לי וכן אני יודעת תחושת הריקנות תגיע מתי שהוא (או שלא) .
הסתכלת אלי במבט אוהב , תמיד אתה מביט בי במבט אוהב והאמת זה סוג של עוגן רק שהעוגן מתפורר , זה מצחיק צריך לעבוד כל כך קשה כדי לשחרר ולהמשיך הלאה , ממש לחתוך "בבשר החי". שנינו זה אש ביחד לטוב ולרע רק שהרע גמר אותנו .
משהו גרם לי לשאול אותך "נו התחלת ליהנות כבר מהלבד?" השבת לי שכן שיתפת אותי בסיטואציה , בלעתי את הרוק , השתדלתי לשמור על הבעה רגילה , מפרגנת אבל בפנים השברים החלו להתפורר , לא כי היית עם אחרת , אלא הבחירה שלך, הבחירה שעשית .
התיישבתי על הרצפה המשכנו לדבר, השיחה הייתה נעימה , יצרה געגוע לימים של פעם , התחלנו לשתף על הקושי בניתוק ובלתת אחד לשני ללכת , כאשר ישבתי על הרצפה שמתי לב שאני שומרת על צניעותי מולך זה הצחיק אותי בפנים בלי להראות לך , לא רציתי להיות ברורה מדי ומצד אחד לא באמת הלכתי והחלפתי לבגד צנוע יותר . לאחר שדקות ארוכות דיברנו הלכת לא רציתי להיכנס למחשבות ולראות את התמונות בראש , לא רציתי לחשוב האם היא יפה ממני ,האם טוב לך איתה במיטה – אבל כן מצאתי את עצמי חושבת ובצעדים קטנים הלכתי למקום הזה .
בהתחלה נגעלתי ממך , דיברתי לעצמי ואמרתי לעצמי שכל מה שחשבתי עליך השתנה מעכשיו בגלל הבחירה שעשית בנוגע אליה , הרגשתי גועל , בבוקר כאשר קמתי לאחר לילה כמעט לבן הייתי טעונה, מלאת גועל וכעס כלפיך אך כאשר הדקות עברו ונהפכו לשעות הרגשתי הזדהות , הזדהות איתך , המצב הרגשי שלנו כל כך מורכב בעקבות הפרידה הקשה שאנו פונים לכל אופציה שתעשה לנו טוב , תרגש אותנו , תגרום לנו לשכוח מהמצב.
בוא נאמר שבחירות נכונות הן לא הצד החזק שלנו כרגע , אני יודעת זאת מעצמי , תוך שלושה חודשים הספקתי לעשות דברים שמעולם לא הייתי מעלה על דעתי שאעשה.
אז לא , אני אהפוך אותך לחבר ואני אזדהה איתך , אני לא אבחר בכעס , בגועל ובסלידה (למרות שזה קורץ) . שנינו צריכים להיות מאושרים , עבור הבנות שלנו , עבורנו ואני לא אשפוט ולא אבקר כפי שתמיד הייתי נוהגת לעשות . מכל סיטואציה ניתן ללמוד ולהשתפר , כמה קשה שתהיה ככה אבחר להשתפר יותר , להתחזק יותר , אני בהם מעצמי אבל פשוט בא לי לחבק אותך חיבוק חברי ולהגיד לך שאני כ"כ מבינה אותך ומזדהה איתך .